קהל הצופים רוצה ידע ומקצועיות על פני ספורטאי עבר מפורסם

שידור אולפן ליגת האלופות בערוץ הספורט (מימין לשמאל: נדב יעקבי, מיכאל וינסנדט, מאור בוזגלו, אלי גוטמן ומודי בר – און)

איגנסיו ברנבאום

כדי לעלות את הרייטינג ולמשוך את הצופה לגוף שידור ספציפי, גופי תקשורת הספורט משבצים ונותנים יותר במה לספורטאי עבר מפורסמים

תקשורת הספורט בעבר, וגם כיום, רודפת אחרי הרייטינג ואחרי שלל תכנים בענפים שונים, על מנת לגרום לקהל הצופים לבחור לצפות בערוץ שלהם ולא בערוץ אחר. כדי לפתות את הצופה, ערוצי הספורט השונים וגם באתרי האינטרנט, מקבלים לעבודה העיתונאית ספורטאי עבר שכל אוהד הכיר ואהב, כדי שיהיה שם מוכר שהצופה ירצה להאזין או לקרוא או לצפות בו. מכיוון שרוב שידורי הספורט היום הם בעיקר בענף הכדורגל, שם הדבר בולט במיוחד. ישנם שלל דוגמאות כמו: אבי נמני, איציק זוהר, גילי ורמוט, ג'ימי טורק (לקהל היותר וותיק), בוני גינצבורג, מאור בוזגלו ועוד.

דודו אוואט בתפקיד הפרשן באולפן ליגת האלופות בערוץ הספורט

אבל השיטה הזאת לא עובדת כמו שהתקשורת רצתה שתעבוד. ישנם ענפים שבהם ספורטאי עבר, לרוב בתור פרשן בשידור מסוים הוא הכרחי וחשוב, כמו למשל בשידורים והסיקורים של המשחקים האולימפיים, שבהם ישנם עשרות ענפים וקהל הצופים רוצה דמות שתסביר לו את הדברים שנעשים בענף הזה.

אבל, בענפים פופולריים יותר שבהם לקהל יש גם כלים אחרים על מנת להתעדכן ולראות ספורט, כמו למשל ברחבי האינטרנט בכלל ורשתות חברתיות בפרט, הצופים לא מחפשים את הדמות המוכרת הזאת, אלא דמות מקצועית שיוכל לחלוק את הידע שיש לו, להסביר לצופה או לקורא (באמצעות כתבה) את המהלכים השונים.

קהל הצופים כבר תקופה ארוכה מתחלק בין אלו שממשיכים לצרוך את התוכן בגופי תקשורת הספורט הגדולים לבין אלו שצורכים הכל דרך האינטרנט. שידורים חיים דרך קישורים כאלו ואחרים וסיקורים על הענפים, דרך הרשתות החברתיות עם ניתוחים וסטטיסטיקות שבהם כל קורא יוכל להשכיל וללמוד על הדבר. עם הזמן יותר ויותר צופים וקוראים מחפשים את הסיקור המקצועי ופחות את השם שעומד מאחורי הכתבה או בעמדת הפרשן בשידורים השונים.

אבי נמני (כדורגלן העבר) כותב טורי דעה שבועיים באתר one

התקשורת המסורתית עדיין מסרבת להכיר בעובדה שקהל האוהדים רוצה ומעדיף מקצועיות על פני כוכבים, על פני אנשים שנמצאים בעמדות האלו בגלל השם שלהם ומה הם עשו בענף ספורט שבו הם היו. אם ניקח שוב כדוגמא את ענף הכדורגל, דווקא לרוב במשחקים המרכזיים שבהם כל אוהד כדורגל צופה, גם אם הוא לא אוהד את הקבוצות ספציפיות, ערוצי השידור משבצים את כדורגלני העבר המפורסמים, שלא תורמים ידע חדש לאוהדים ובעיקר מורגשת מבוכה מסוימת.

זה גורם לכך שאוהדי הספורט מחפשים דרכים אחרות לצפות בשידור אחר או שלפעמים גם צופים במשחק בלי שמע, כלומר בלי ווליום בכלל. קהל הצופים מאבד את האמינות שלו בגופי תקשורת שבהם מועדפים השם ורמת הפרסום של ספורטאי העבר על פני עיתונאים מקצועיים (שכן יכולים להיות ספורטאי עבר) שהקהל יוכל ללמוד ולהשכיל ממנו תוך כדי השידור ובכך ימשיך לצפות בשידורים או לקרוא את התכנים בגוף השידור הזה.