הגאווה הלאומית גם במסך וגם במגרש

פרומו למשחקו הראשון של דני אבדיה ב-NBA (צילום מסך מתוך אתר ערוץ הספורט)

דניס ביכלר

מרבית השחקנים הישראלים שיוצאים לשחק בחו"ל, מגיעים לקבוצות לא מוכרות. אבל תקשורת הספורט עדיין דואגת לתת להם את החיבוק והתמיכה

כשמדברים על תקשורת הספורט בישראל בשנים האחרונות יש לא מעט ביקורת. אם זה הכתבות שמתעסקות יותר בנושאים "צהובים" ו"קליקבייט", מחסור בתוכן מקצועי שמחדש ומעשיר את הידע, מתן משרות פרשנות וניתוח משחקים לספורטאי עבר עקב הפופולריות שלהם, וזה רק על קצה המזלג ללא התייחסות לשחיתויות והאינטרסים שקיימים.

בין כל הדברים השליליים האלו, יש גם דברים טובים שתקשורת הספורט עושה, ואחד מהם זה לתת כבוד ולפרגן לכדורגלנים והכדורסלנים הישראלים שמצליחים להגיע ולשחק בחו"ל. בעבר הלא רחוק, כאשר שחקן ישראלי היה יוצא לשחק באירופה, ההישג היה נחשב להישג משמעותי. עם השנים התופעה הפכה לנפוצה יותר, וכיום יש לישראל כמה עשרות של נציגים.

פרומו של שון וייסמן בערוץ ONE, כאשר הוא הצטרף לקבוצה מהליגה הספרדית (צילום מסך מתוך אתר ONE)

אומנם, רובם משחקים בקבוצות קטנות, אבל בכל פעם ששחקן ישראלי עובר לשחק בקבוצה בחו"ל נדמה שכל תקשורת הספורט בארץ מתאחדת ומנסה להעצים את המאורע. וכתוצאה מכך נוצרת תחושה של גאווה לאומית אמיתית, ויש ההרגשה שהתקשורת הופכת לסוג של אמא ואבא גאים, שרואים איך הילד שלהם גדל ועזב את הבית.

ההרגשה הזו באה לידי ביטוי בכמה דברים, והראשון שבהם הוא ההוספה של קטגוריה ייעודית הנקראת "ליגיונרים" בכל אחד מאתרי הספורט, שעוסקות אך רק בשחקנים שמשחקים בחו"ל.

בקטגוריה זו ניתן למצוא כתבות וסיקורים רבים בנושא כמו: הודעה על המעבר, המעבר עצמו, ההתאקלמות והמשחק הראשון. בנוסף, מדי שבוע, במהלך העונה עצמה, יש כתבות מקדימות לפני המשחקים של הישראלים וכמובן גם כתבות שמסכמות את הופעתם לצד הופעת הקבוצה.

קטגוריית "ליגיונרים" מתוך אתר ספורט 1 (צילום מסך מתוך אתר ספורט 1)

גם בערוצי הטלוויזיה מפרסמים את המשחקים ויוצרים קדימונים מיוחדים עם שלל רגעים של השחקן, ומציינים מתי משחק כל שחקן ומול איזו קבוצה. בנוסף, כלי התקשורת מפיקים תקצירים מורחבים של המשחקים עם דגש על המהלכים הספציפיים של השחקן.

ההעצמה גם באה לידי ביטוי בשידורים השונים, גם במקרים בהם השחקנים מגיעים לליגות פחות בכירות כמו הליגה אוסטרלית במקרה של השחקן תומר חמד או דור חוגי בליגה הפולנית, ומשחקים בקבוצות פחות פופולאריות, הערוצים השונים עדיין רוכשים את זכויות השידור למשחקים ותמיד דואגים שהקהל הישראלי יוכל לצפות בהם.

חלק מהמקרים שבהם השחקנים זוכים לסיקור נרחב מובנים מאליו, כמו למשל דני אבדיה שמשחק ב- NBA או עומרי כספי ששיחק שם בעבר, כמו גם ערן זהבי, מנור סולומון, ניר ביטון ועוד רבים אחרים, שמשחקים בליגות כדורגל יותר בכירות.

תקציר מורחב של שחקן הכדורסל ים מדר שמשחק בפרטיזן בלגרד (צילום מסך מתוך אתר ערוץ הספורט)

מה שהופך תופעה זו למיוחדת הוא הרצון של התקשורת, גם כשמדובר בקבוצות קטנות, לדחוף את השחקנים ולהעצים את המעבר. מכיוון שהדחיפה יוצרת איחוד אצל קהל האוהדים בארץ, ומגבשת סוג של רצון לאומי שהשחקנים הישראלים יצליחו בחו"ל ויביאו גאווה למדינה. מהיותנו מדינה קטנה, התחושה שההצלחה שלהם היא ההצלחה של כולנו.

ומי יודע, אולי זה מה שיצליח לדחוף את ענפי הכדורגל והכדורסל בישראל עוד כמה שלבים קדימה, וביום מן הימים, לא נצטרך להתרגש מכל שחקן שעבר לשחק בחו"ל גם אם מדובר בקבוצה קטנה, והנציגות הישראלית תגיע גם לקבוצות הגדולות.