ציון נאנוס: "הפופולריות היא מקור ההכנסה של התקשורת, ואין באמת עיתונאי אובייקטיבי"

ציון נאנוס: "הפופולריות היא מקור ההכנסה של התקשורת, ואין באמת עיתונאי אובייקטיבי"

ציון נאנוס, כתב ספורט לשעבר וכתב מגזין בחברת החדשות כיום

דניס ביכלר ואיגנסיו ברנבאום

כתב הספורט לשעבר מסביר את תופעת ה"קליק בייט" ולמה אבדה האמינות בקרב עיתונאי הספורט בתקשורת כיום

הטענה הרווחת בקרב צרכני הספורט היא שתקשורת הספורט עוסקת יותר ברכילות ופחות איכותית בתכנים שלה. ציון נאנוס, שהיה בעברו כתב ספורט במשך 17 שנה וכיום הוא כתב מגזין בחברת החדשות, בראיון ל"מיק פלג" הביע את דעתו על אמירה זו וציין שהתופעה לא מאפיינת רק את תקשורת הספורט, אלא את התקשורת כולה.

"תקשורת הספורט בישראל כמו בעולם, מתעסקת בנושאים ובאנשים הפופולריים ביותר שזה הכדורגל וכל השאר", הסביר נאנוס. בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, קל למדוד מה פופולרי ומה "מושך את העין" וגורם לאנשים להיכנס לכתבה. הפופולריות היא מקור ההכנסה של התקשורת, והיא נמדדת על פי כניסות וקליקים ולכן תופעת "הקליק בייט" נפוצה בקרב כל כלי התקשורת ולא רק בספורט.

                                        כותרת שעוסקת ב"רכילות". (צילום מסך מתוך אתר ONE)

"אולי בספורט ראו את זה קודם, כי הספורט לא תמיד ברמה מספיק גבוהה כדי לייצר שיח על הספורט עצמו ולכן מנסים למשוך את הצרכנים בעזרת פנייה לרגש והאמוציות של קהל האוהדים. דווקא בתקשורת הספורט יש לא מעט ניסיונות להעמיק, זה בא לידי ביטוי בפודקאסטים ופוסטים ברשתות החברתיות (לדוגמא, זמן קצר אחרי סיום של אירוע ספורט מרכזי, מתפרסמים פוסטים של 400-500 מילה מנתחים את האירוע), ובנוסף במגוון האתרים שקיימים שכיום ולכן מי שמחפש הרחבות ותוכן מעמיק יוכל למצוא", הרחיב נאנוס.

                                                       כותרת "קליק בייט" בערוץ הספורט. (צילום מסך מתוך אתר ערוץ הספורט)

הקשר בין העיתונאי למסוקר זוהי סוגיה מרכזית שקיימת בתקשורת הספורט בשנים האחרונות. "בעולם אידאלי אדם שאוהד קבוצה לא מסקר אותה, כי יהיו גם סיפורים  לא טובים על הקבוצה והעיתונאי יהיה בדילמה האם לפרסם או לא בגלל הקשר האישי. אבל רובנו הגענו למקצוע כי אנחנו אוהבים ספורט ואוהדים קבוצה כלשהי, ולכן הרבה פעמים כשאתה מסקר קבוצה באופן צמוד, אתה מפתח קשרים". נאנוס מוסיף שכאשר הוא היה כתב ספורט, הוא ניסה לא לפתח קשרים עם הקבוצה או השחקנים אותה הוא סיקר כדי שהקשר לא יהפוך לחברות של ממש שתפגע ביושר ובאמינות העיתונאי.

נאנוס מציין שהיום כדאי שהעיתונאי יהיה בשקיפות מלאה עם קהל הקוראים והצופים וייתן גילוי נאות לגבי הקבוצה אותה הוא אוהד, "אין באמת עיתונאי אובייקטיבי, רוב העיתונאים מואשמים שהם שופר כלשהו, אז כבר עדיף שיהיה גילוי נאות ונדע איזה קבוצה אוהד כל עיתונאי, לבין זה שהוא מסתיר את זה והדעה שלו מושפעת", מספר נאנוס, "נוצרת כאן שאלה אתית, האם עיתונאי שמתחתן למשל, מזמין את המאמן והשחקנים של הקבוצה אותה הוא מסקר באופן קבוע?"

שוב מתפצלת – שידורי הליגה האיטלקית יתחלקו בין ONE לספורט 1

שוב מתפצלת – שידורי הליגה האיטלקית יתחלקו בין ONE לספורט 1

משחק מהליגה האיטלקית. ONE וספורט 1 יתחלקו בשידורים

איגנסיו ברנבאום

שלוש שנים אחרי שערוץ ONE קנו את זכויות השידור לליגה האיטלקית והפכו לזכיינים הבלעדיים שידורי הליגה האיטלקית שוב מתפצלים. בשונה מבעבר, שהשידורים התחלקו בין ערוץ הספורט לספורט 1, הפעם במקום ערוץ הספורט, ONE ישדרו יחד עם ספורט 1.

כבר בתחילת חודש אוגוסט החלו הדיווחים והשמועות על כך שיהיה שינוי בשידורי הליגה האיטלקית בעקבות סגירת אפיק ONE2 (שעלה לאוויר בעקבות שידורי הליגה האיטלקית) כמעט באופן מיידי, כאשר חברת yes הייתה הראשונה להוריד את האפיק מהאוויר (בגלל אי רצונה לממן את הערוץ). חברת הוט סימנה תאריך של סוף חודש אוגוסט להורדת האפיק (אך לבסוף קיבלה אישור ממועצת הכבלים והחלה לגבות תשלום על הערוץ) ואילו סלקום tv ופרטנר tv השאירו את האפיק באוויר לאורך כל התקופה.

אפיק ONE2 כשעלה לאוויר לפני כשלוש שנים

לקראת שריקת הפתיחה באיטליה, ONE פרסמו הודעה רשמית לפיה הליגה האיטלקית לבסוף תשודר בערוץ כמו בשלושת השנים האחרונות, ללא כל שינוי. החלטה זו הובילה לכעס גדול בקרב הצופים הן של yes שהאפיק כבר לא נמצא יותר בחברה והן בהוט שהפכה אותו לערוץ בתשלום, למרות שמהרגע שהוא עלה לאוויר הוא היה פתוח וחינמי לחלוטין.

במחזורים הראשונים של העונה אפיק ONE2 שידר את משחקי הליגה והשמועות על פיצול השידורים עם ספורט 1 גברו. לקראת המחזור הרביעי בליגה, באמצע ספטמבר, התרבו הדיווחים לפיהם שידורי המשחקים יתפצלו בין שני הגופים. ההסכם יהיה כזה שONE נשארת הזכיינית של שידורי הליגה האיטלקית והיא "תחלק" כמה שידורים במחזור לספורט 1, כאשר שבוע אחד ONE בוחרת את המשחקים שהיא רוצה לשדר והשאר היא משאירה לספורט 1 ושבוע לאחר מכן בדיוק ההיפך.

שידורי הליגה האיטלקית לא יהיו חינמיים יותר

המשחקים המרכזיים של הליגה, שמתרחשים פעמיים בעונה (לליגה יש שני סיבובים) ישודרו בשני הערוצים, כך שלדוגמא הדרבי של מילאנו בין מילאן לאינטר, ישודר בסיבוב הראשון בONE ובסיבוב השני בספורט 1. סיכומי המחזור, מגזינים וסרטים שונים יישארו בידי ONE. בעקבות ההסכם החדש, שידורי הליגה האיטלקית, כמו עוד כמה ליגות פופולריות באירופה, הופכים להיות שידורים בתשלום ולא בחינם יותר כפי שהיה בשלוש השנים האחרונות.

"רוב הזמן אני האישה היחידה בערוץ, בתוכנית או בפאנל": ריאיון עם הפרשנית אשרת עיני

"רוב הזמן אני האישה היחידה בערוץ, בתוכנית או בפאנל": ריאיון עם הפרשנית אשרת עיני

אשרת עיני, שחקנית ופרשנית כדורגל. (מתוך הפייסבוק של אשרת עיני)

דניס ביכלר

אשרת עיני, בת 37 אשר מתגוררת בכפר סבא, קריירת כדורגל ענפה. כיום היא משחקת בקבוצת אס"א תל אביב, ושימשה בעבר כקפטנית נבחרת ישראל. במהלך הקריירה שלה היא זכתה בתשעה אליפויות בליגה ועשרה גביעי מדינה. כיום היא משמשת כפרשנית כדורגל בערוצי הטלוויזיה, וביניהם ספורט 1 (בעברה הייתה גם בערוץ הספורט) וגם בתוכניות רדיו ופודקאסטים (הקימה גם את הפודקאסט "אחת על אחת").

אשרת עיני במדי נבחרת ישראל (צילום מסך מתוך אתר ההתאחדות)

רק לפני כחודשיים הכדורגלנית ופרשנית הכדורגל, עשתה שוב היסטוריה: היא הפכה לאישה הראשונה שפירשנה משחק של נבחרת ישראל בכדורגל. עיני משתפת את התחושות, " קודם כל זה היה כבוד גדול לפרשן את נבחרת ישראל. אני רוצה להאמין, וגם נאמר לי, שקיבלתי את התפקיד והאמון בזכות הידע והכישורים שלי ולא בזכות המגדר או סוג של אפליה מתקנת". זאת, לאחר שבטורניר הגדול האחרון – מונדיאל 2018 – הייתה לאישה הראשונה בתולדות שידורי הכדורגל בארץ שפרשנה משחק בשידור ישיר.

אשרת עיני והשדר רועי זריהן לפני שידור המשחק של נבחרת ישראל. צילום: כאן 11

נדמה שעיני, שהיא גם פעילה במאבק לשוויון מגדרי בכלל וקידום כדורגל נשים בפרט, מצליחה שוב לבעוט בתקרת הזכוכית בתקשורת הספורט בישראל – ולהוכיח שגם לנשים יש מקום בתחום. הפרשנית הייתה חלק משמעותי ביסוד תנועת "כדורגלניות עושות שינוי". הקבוצה פועלת לקידום כדורגל נשים ישראלי דרך פעולות שונות הכוללות מחאות ותביעות בבית משפט עד פנייה לבג"ץ כדי לקבל את הזכויות המגיעות לנשים בספורט בכלל ובכדורגל בפרט. בנוסף, עיני גם "שגרירת אתנה" לקידום ספורט הנשים בארץ, כדי לתת עוד אפשרויות לספורטאיות צעירות וגם לעורר מודעות בענפי הספורט השונים.

עיני אף השתתפה באופן כמעט קבוע בפאנל הפרשנים של אולפן יורו 2020 שהתרחש לפני כשלושה חודשים, פאנל שעד כה בכל הטורנירים הגדולים הנוכחות הנשית בו הייתה דלה מאוד, אם בכלל. כשנשאלה עיני כיצד היא מתארת את העבודה בתחום שבישראל נחשב גברי מאוד, השיבה: "לדבר ולהסביר על כדורגל הוא משהו מאוד טבעי עבורי, אז העבודה עצמה לא מרגישה לי מוזרה. אבל לסביבת העבודה כן יש השפעה". לדבריה, "מכיוון שמדובר בתחום שרובו ככולו גברי, אני יכולה להרגיש הכי טבעי ולדעת שהדעה שלי מוערכת – ואני יכולה גם להרגיש אאוטסיידרית וחריגה בנוף. רוב הזמן אני האישה היחידה בערוץ, בתוכנית או בפאנל שמדברת על הצד המקצועי של הכדורגל".

"אני יכולה להרגיש הכי טבעי, אבל זה תלוי בסביבת העבודה". צילום: אשרת עיני

מדוע את חושבת שאין מספיק נשים בעמדות שידור ופרשנות בארץ?

"הסיבה לכך נעוצה בזה שספורט עדיין נתפס כגברי בארץ, בטח ענפי ספורט הכדור. וככזה הוא לא רק נשלט על ידי גברים, אלא אישה שעוסקת בו יכול לעשות את זה רק כתחביב ולא להתמקצע. אם נחבר את כל הסטיגמות, המסקנה היא שדעתה והבנתה של אישה בענפי הכדור מוגבלת".

אשרת עיני, דמות חריגה בנוף. (מתוך שידור אולפן היורו בספורט 1)

מדוע לדעתך בחו"ל נפוץ יותר למצוא נשים בתקשורת הספורט?

"מדובר בפער תרבותי. הספורט בישראל נחשב לתת-תרבות, בעוד שבעולם הוא נחשב ערך עליון. יחד עם זאת, בחברה הישראלית נשים מודרות מהמרחב הציבורי – בכוונה ולא בכוונה. ובנוסף קיים גם הפן ההיסטורי: אין הרבה נשים שעסקו בספורט ואין ותק לספורט הנשים בארץ – למשל, כדורגל נשים בישראל קיים רק 23 שנים. לכן אנחנו עדיין לא רואים מספיק ספורטאיות שסיימו את הקריירה ועברו לתקשורת".

מה לדעתך צריך להשתנות כדי שהמצב יראה אחרת?

"המון, אבל קודם כל, שינוי תרבותי. צריך להפסיק עם ההסללה בבתי הספר ובשיעורי החינוך הגופני ולאפשר לכולם להתנסות בכל ענפי הספורט וגם להתפתח בחוגים וקבוצות מסודרות. צריך לשנות את התפישה התרבותית של ספורט וענפי הכדור בפרט, צריך לפנות לנשים בפרסומים שקשורים בספורט גם כצופות וגם כמשתתפות. וצריך להגדיל תקציבים ולשנות את חקיקה על מנת שנוכל להגיע לשוויון בנושא".

איך את מנסה לקדם את ספורט הנשים בארץ דרך תפקידיך השונים בתקשורת ?

"אני מקדמת את ספורט הנשים היכן שאני נמצאת – מאחורי הקלעים ובזמן שידור. למשל בתוכנית הספורט הדקה ה-90 של רדיו 90 יש פינה קבועה של דיווח תוצאות משחקי ליגת העל לנשים בכדורגל – משהו שלא היה מעולם – ויש מרואיינות שמגיעות להתארח. גם בערוץ ספורט 1 רכשו לא מזמן את זכויות השידור של הסופר ליג האנגלית וזו הייתה בעצם הפעם הראשונה שהליגה הזו שודרה בארץ. בנוסף, במהלך השידור והפרשנות אני מספקת דוגמאות של ספורטאיות וכדורגלניות – ולא רק כדורגלנים וספורטאים. אני גם משתמשת ברשתות החברתיות כדי לעדכן ולסקר את כדורגל הנשים בארץ ובעולם".

אשרת עיני מתכוננת לשידור. צילום: רותם דימור

מה היית ממליצה לנשים שמתעניינות בתקשורת ספורט, והיו רוצות לעסוק בכך? 

"פשוט ללכת על זה. יש היום כל כך הרבה דרכים וכל כך הרבה פלטפורמות לעסוק בסיקור ספורט שפשוט צריך להתחיל. אני ממליצה גם לתחזק משתמש ברשת החברתית שמתעסק בסיקור הנושא שמעניין אותן, וכמובן כל מי שצריכה עצה או עזרה אשמח לעזור".

הגאווה הלאומית גם במסך וגם במגרש

הגאווה הלאומית גם במסך וגם במגרש

פרומו למשחקו הראשון של דני אבדיה ב-NBA (צילום מסך מתוך אתר ערוץ הספורט)

דניס ביכלר

מרבית השחקנים הישראלים שיוצאים לשחק בחו"ל, מגיעים לקבוצות לא מוכרות. אבל תקשורת הספורט עדיין דואגת לתת להם את החיבוק והתמיכה

כשמדברים על תקשורת הספורט בישראל בשנים האחרונות יש לא מעט ביקורת. אם זה הכתבות שמתעסקות יותר בנושאים "צהובים" ו"קליקבייט", מחסור בתוכן מקצועי שמחדש ומעשיר את הידע, מתן משרות פרשנות וניתוח משחקים לספורטאי עבר עקב הפופולריות שלהם, וזה רק על קצה המזלג ללא התייחסות לשחיתויות והאינטרסים שקיימים.

בין כל הדברים השליליים האלו, יש גם דברים טובים שתקשורת הספורט עושה, ואחד מהם זה לתת כבוד ולפרגן לכדורגלנים והכדורסלנים הישראלים שמצליחים להגיע ולשחק בחו"ל. בעבר הלא רחוק, כאשר שחקן ישראלי היה יוצא לשחק באירופה, ההישג היה נחשב להישג משמעותי. עם השנים התופעה הפכה לנפוצה יותר, וכיום יש לישראל כמה עשרות של נציגים.

פרומו של שון וייסמן בערוץ ONE, כאשר הוא הצטרף לקבוצה מהליגה הספרדית (צילום מסך מתוך אתר ONE)

אומנם, רובם משחקים בקבוצות קטנות, אבל בכל פעם ששחקן ישראלי עובר לשחק בקבוצה בחו"ל נדמה שכל תקשורת הספורט בארץ מתאחדת ומנסה להעצים את המאורע. וכתוצאה מכך נוצרת תחושה של גאווה לאומית אמיתית, ויש ההרגשה שהתקשורת הופכת לסוג של אמא ואבא גאים, שרואים איך הילד שלהם גדל ועזב את הבית.

ההרגשה הזו באה לידי ביטוי בכמה דברים, והראשון שבהם הוא ההוספה של קטגוריה ייעודית הנקראת "ליגיונרים" בכל אחד מאתרי הספורט, שעוסקות אך רק בשחקנים שמשחקים בחו"ל.

בקטגוריה זו ניתן למצוא כתבות וסיקורים רבים בנושא כמו: הודעה על המעבר, המעבר עצמו, ההתאקלמות והמשחק הראשון. בנוסף, מדי שבוע, במהלך העונה עצמה, יש כתבות מקדימות לפני המשחקים של הישראלים וכמובן גם כתבות שמסכמות את הופעתם לצד הופעת הקבוצה.

קטגוריית "ליגיונרים" מתוך אתר ספורט 1 (צילום מסך מתוך אתר ספורט 1)

גם בערוצי הטלוויזיה מפרסמים את המשחקים ויוצרים קדימונים מיוחדים עם שלל רגעים של השחקן, ומציינים מתי משחק כל שחקן ומול איזו קבוצה. בנוסף, כלי התקשורת מפיקים תקצירים מורחבים של המשחקים עם דגש על המהלכים הספציפיים של השחקן.

ההעצמה גם באה לידי ביטוי בשידורים השונים, גם במקרים בהם השחקנים מגיעים לליגות פחות בכירות כמו הליגה אוסטרלית במקרה של השחקן תומר חמד או דור חוגי בליגה הפולנית, ומשחקים בקבוצות פחות פופולאריות, הערוצים השונים עדיין רוכשים את זכויות השידור למשחקים ותמיד דואגים שהקהל הישראלי יוכל לצפות בהם.

חלק מהמקרים שבהם השחקנים זוכים לסיקור נרחב מובנים מאליו, כמו למשל דני אבדיה שמשחק ב- NBA או עומרי כספי ששיחק שם בעבר, כמו גם ערן זהבי, מנור סולומון, ניר ביטון ועוד רבים אחרים, שמשחקים בליגות כדורגל יותר בכירות.

תקציר מורחב של שחקן הכדורסל ים מדר שמשחק בפרטיזן בלגרד (צילום מסך מתוך אתר ערוץ הספורט)

מה שהופך תופעה זו למיוחדת הוא הרצון של התקשורת, גם כשמדובר בקבוצות קטנות, לדחוף את השחקנים ולהעצים את המעבר. מכיוון שהדחיפה יוצרת איחוד אצל קהל האוהדים בארץ, ומגבשת סוג של רצון לאומי שהשחקנים הישראלים יצליחו בחו"ל ויביאו גאווה למדינה. מהיותנו מדינה קטנה, התחושה שההצלחה שלהם היא ההצלחה של כולנו.

ומי יודע, אולי זה מה שיצליח לדחוף את ענפי הכדורגל והכדורסל בישראל עוד כמה שלבים קדימה, וביום מן הימים, לא נצטרך להתרגש מכל שחקן שעבר לשחק בחו"ל גם אם מדובר בקבוצה קטנה, והנציגות הישראלית תגיע גם לקבוצות הגדולות.

 

חמשת קבוצות הפייסבוק שמספקות פן נוסף לספורט

חמשת קבוצות הפייסבוק שמספקות פן נוסף לספורט

דניס ביכלר

הפייסבוק הפך לחלק בלתי נפרד מהתקשורת, וכיום לכל אחד מכלי התקשורת בספורט יש עמוד פייסבוק משלה. עם זאת, העמודים הם סוג של מראה לאתרים המקוריים ולרוב עולים בהם אותם התכנים או קישורים לתכנים באתר. כך שנוצר מצב שהם לא מנצלים את המיידיות, המהירות והנדל"ן האינסופי שקיים ברשתות החברתיות.

לאור זאת, "מיק פלג" אספו עבורכם את חמשת קבוצות הפייסבוק שמוסיפות הביט נוסף וייחודי לצרכני הספורט למיניהם ואפילו מספקות להם במה לשתף תוכן.

1. "הליגה האנגלית בעברית" – עמוד הפייסבוק שעוסק בליגת הכדורגל הבכירה ביותר באנגליה – הפרמיירליג.  

לינק לעמוד – https://www.facebook.com/englishfootballil

כמעט לכל מדינה יש ליגת כדורגל משלה, אולם יש רק ליגה אחת שמשודרת למעל ארבע מיליארד צופים על פני יותר מ- 200 מדינות, וזוהי הפרמיירליג. בתור הליגה הפופולרית והנצפית ביותר בעולם ובישראל, הפרמיירליג מספקת אינספור רגעי דרמה והתרחשויות. ועל מנת לעקוב אחרי כל העדכונים, התוצאות והסיפורים מחוץ למגרשים, אנו ממליצים לכם על עמוד הפייסבוק "הליגה האנגלית בעברית".

 מדובר בעמוד הגדול ביותר בישראל שעוסק בפרמיירליג, ומספק את לוח המשחקים מדי מחזור, עדכונים שוטפים מהמשחקים, תוצאות ומצב טבלת הליגה. בעמוד גם תמצאו עדכונים על העברות השחקנים, חדשות מאימוני הקבוצות, סיפורים שמתרחשים מחוץ למגרשים, תכנים קומיים שקשורים לליגה ובעצם כל מה שקשור לליגה הבכירה בממלכה המאוחדת, ולעשרים הקבוצות שמשחקות בה, וזה כולל גם את הקבוצות הקטנות.

בנוסף, בעמוד יש גם קהילה פעילה מאוד שמנהלת דיונים על המשחקים, על התוצאות ועל אירועים חריגים או שנויים במחלוקת שמתרחשים בליגה. ואם גם אי פעם תרצו להכיר את האנשים מאחורי המסך, מדי פעם מנהלי העמוד אף מארגנים מפגשי צפייה בין חברי הקהילה. העמוד מעלה פוסטים באופן יומי, ובימים של משחקים תוכלו למצוא כמה עשרות של פוסטים, ומספר העוקבים של העמוד הוא למעלה מ-35 אלף איש.

2. "קהילת הכדורסל" – קבוצת פייסבוק שעוסקת בכל הקשור לענף הכדורסל בארץ ובעולם.

לינק לקבוצה – https://www.facebook.com/groups/527532664012197

ההצלחה של הכדורסל בישראל הן בקבוצות כמו מכבי תל-אביב שזכתה ביורוליג שש פעמים, ועירוני נס ציונה שרק השנה זכתה ביורופקאפ, והן בנבחרת ישראל ונבחרת העתודה עד גיל 20 שזכתה באליפות אירופה שנתיים ברצף, הפכה את הענף לפופולרי מאוד בקרב הישראלים. הכדורסל, שנחשב לענף הספורט השלישי הפופולרי ביותר בעולם, מונה ליגות רבות שגם הפחות בכירות שבהן, מושכות קהל רב. בנוסף לכך, הענף מונה סטטיסטיקות ונתונים רבים שלא בהכרח ניתן לשים לב אליהם במהלך המשחק.

 אז בקיצור, אם אתם אוהדי כדורסל שחיים את המשחק במלואו או כאלה שרק אוהבים לעקוב אחרי התוצאות והחדשות בכל הליגות אז קבוצת הפייסבוק "קהילת הכדורסל" היא המקום בשבילכם. בקבוצה מעלים תכנים שמכסים כמעט את כל ענף הכדורסל: לוח משחקים, תוצאות, עדכונים, חדשות, העברות, סטטיסטיקות, שחקנים ששווה לעקוב אחריהם וכל מה שקשור לכדורסל מכל רחבי העולם.

הנתונים שמובאים בקבוצה מכסים כמעט את כל הליגות, החל מליגות המכללות בארץ ובארה"ב ועד הליגות הבכירות ביותר כמו ליגת העל בכדורסל, היורוליג וליגת ה- NBA. ומה שמייחד את הקבוצה הוא שכל חבר בה יכול לשתף עדכון, לעלות פוסט או ליצור דיון ולא רק מנהלי הקבוצה.

אולם בקבוצה יש לא רק אוהדים, אלא הקבוצה גם מונה שחקנים, מאמנים, שופטים ועוד אנשי מקצוע מהתחום, ומעת לעת מעלים בקבוצה פינות מקצועיות וראיונות מיוחדים. כיום הקבוצה מונה כמעט 20 אלף חברים, מנהלים בה דיונים על בסיס יומי ועולים בה עשרות פוסטים ביום שידאגו להשאיר אתכם בעניינים.

3. "פורמולה 1" – קבוצת פייסבוק שעוסקת בסבב המרוצים היוקרתי ביותר בעולם – פורמולה 1 (נקרא גם 1F).  לינק לקבוצה – https://www.facebook.com/groups/formula.1.israel

ספורט מוטורי הוא אחד מענפי הספורט הפחות פופולריים בישראל, וזאת למרות שערוץ הספורט משדר את כל המרוצים שמתקיימים לאורך השנה, כולל השלבים שלפני, הכוללים את האימונים ובדיקת הרכבים לפני העלייה לכביש ומקצי הדירוג שקובעים מאיזה מקום יתחיל כל נהג את המירוץ. אולם בפורמולה 1 מתרחשים גם לא מעט דברים מחוץ למסלול המרוצים.

דרמות ומשחקי מוחות בין הנהגים המתחרים ואפילו בין נהגים מאותה הקבוצה שלעיתים גם שמים רגליים אחד לשני (או גלגל). המלחמה הפסיכולוגית ואסטרטגיות המרוץ של הקבוצות, השינויים בנהגים שכתוצאה מכמותם הקטנה – רק 20 נהגים שמחולקים לשני נהגים לכל קבוצה –  משפיעים על כל הקבוצות, כל הדברים הללו שמתרחשים מאחורי הקלעים לרוב לא זוכים לסיקור באמצעי התקשורת בישראל.

לכן, אם לא מספיקה לכם רק שאגת המנוע, אחת לשבועיים, של המפלצת המוטורית שמגיעה למעל 400 קמ"ש, קבוצת הפייסבוק "פורמולה 1" היא המקום עבורכם. הקבוצה מונה אומנם רק מעט מעל 5000 חברים, אך היא בהחלט חיה ובועטת.

בקבוצה עולים מעל עשרה פוסטים ביום ובסופי השבוע שבהם מתקיימים המרוצים הכמות עולה. חברי הקבוצה גם מקיימים לא מעט דיונים, על כל מה שמתרחש על המסלול ומחוצה לו. ובנוסף לכך, מכיוון שכמו שכבר הזכרנו, מדובר בענף שלא חסרות בו דרמות, בקבוצה עולים גם תכנים קומיים רבים שרק מעריצי ה- 1F יבינו.

4. "כדורגלנים שכונתיים וסבירים" – קבוצת פייסבוק שכל כולה הומור בנושא הכדורגל

לינק לקבוצה – https://www.facebook.com/neighborhoodSoccerplayer

הכדורגל בישראל הוא הספורט הפופולרי ביותר, אבל לא רק בתקשורת ובמסכי הטלוויזיה, הוא נמצא בכל מקום, נחשב לתופעה חברתית ומקבל לא מעט השוואות דתיות. רובנו, אם לא כולנו, נחשפנו לכדורגל בדרך כזו או אחרת, אם זה בשיעורי הספורט בבית הספר, במשחקים בשכונה אחר הצהריים, מול מסך הטלוויזיה כאוהדים או מול מסך המחשב כאוהדים ווירטואליים של המשחק המוכר FIFA.

וכשהכדורגל נמצא בכל רובד בחיינו, ההומור הוא חלק בלתי נפרד מחיינו ותופעת האינטרנט שנקראת "ממים" התפשטה וסחפה את כולנו בשנים האחרונות, מן הראוי יהיה לשלב בניהם. וקבוצת הפייסבוק "כדורגלנים שכונתיים וסבירים" עושה זאת בצורה המשובחת ביותר.

הקבוצה שמונה כמעט 72 אלף חברים, מצליחה פעם אחר פעם להפוך כמעט כל אירוע שהתרחש בכדורגל בישראל ובעולם, לתוכן מצחיק בעזרת עשרות הממים שעולים בקבוצה. ומה שהופך את הקבוצה למוצלחת במיוחד, זה השילוב של האירועים מהכדורגל לאירועים מהיום-יום של כל אחד שאוהב את המשחק הזה יכול להזדהות איתם.

וזאת בדיוק הסיבה למה הקבוצה הזאת נכנסת לרשימה, היא מצליחה לאגד בתוכה את כל שכבות האנשים שאוהבים כדורגל, כל אחד בדרך שלו, ולספק להם את ההומור שיש בענף הזה, ויש בשפע. כי עדכונים תוצאות, סקנדלים, פרשניות מקצועיות וכדומה, אפשר למצוא היום בכל אתר שעוסק בספורט, או שיש לו מדור ספורט, או קבוצה ייעודית, כמו שיש בשפע ברשתות החברתיות. אבל קבוצה שעוסקת כל כולה בלהתבדח על הכדורגל יש רק אחת.

5. "עובדות לא חשובות בספורט" – קבוצת פייסבוק שעוסקת בעובדות פחות חשובות בעולם הספורט

לינק לקבוצה – https://www.facebook.com/groups/1939516176293888

החיפוש אחר העובדות הכי מעניינות, הנתונים הכי עסיסיים והסטטיסטיקות הבולטות בספורט הוא אחד מהזרמים המרכזיים של תקשורת הספורט. וכאשר העובדות מוצגות, ברוב הפעמים הן מעלות תהיות, דורשות התעמקות, התעסקות ממושכת ויש להן משמעות רבה בתחומן. מנגד, יש גם אינספור עובדות, סיפורים, מקרים משעשעים בספורט שחשיבותם אומנם נמוכה יותר והם לא ימשכו כותרות ותשומת לב באותה מידה, אך ללא ספק יכולים לעורר עניין אצל לא מעט אנשים.

וזאת הייחודיות של "עובדות לא חשובות בספורט", הקבוצה שבה יש כיום כ- 63 אלף חברים ועולים בה פוסטים מידי יום, מספקת במה שאין כמוה בתקשורת המיינסטרים, לא רק למנהלים שלה, אלא לכל הקהל, כל אחד יכול לשתף בה "עובדה לא חשובה" כל עוד הוא עומד בדרישות שכוללות: מקור אמין, תמונה וניסוח הולם. יתרון נוסף של הקבוצה, שהעובדות הלא חשובות הן בעצם "קלילות" יותר, כלומר, הן לא דורשות התעסקות רבה והן פשוט מספקות עוד פיסת מידע חדשה מפתיעה על העולם הזה שאנחנו כל כך אוהבים.

קהל הצופים רוצה ידע ומקצועיות על פני ספורטאי עבר מפורסם

קהל הצופים רוצה ידע ומקצועיות על פני ספורטאי עבר מפורסם

שידור אולפן ליגת האלופות בערוץ הספורט (מימין לשמאל: נדב יעקבי, מיכאל וינסנדט, מאור בוזגלו, אלי גוטמן ומודי בר – און)

איגנסיו ברנבאום

כדי לעלות את הרייטינג ולמשוך את הצופה לגוף שידור ספציפי, גופי תקשורת הספורט משבצים ונותנים יותר במה לספורטאי עבר מפורסמים

תקשורת הספורט בעבר, וגם כיום, רודפת אחרי הרייטינג ואחרי שלל תכנים בענפים שונים, על מנת לגרום לקהל הצופים לבחור לצפות בערוץ שלהם ולא בערוץ אחר. כדי לפתות את הצופה, ערוצי הספורט השונים וגם באתרי האינטרנט, מקבלים לעבודה העיתונאית ספורטאי עבר שכל אוהד הכיר ואהב, כדי שיהיה שם מוכר שהצופה ירצה להאזין או לקרוא או לצפות בו. מכיוון שרוב שידורי הספורט היום הם בעיקר בענף הכדורגל, שם הדבר בולט במיוחד. ישנם שלל דוגמאות כמו: אבי נמני, איציק זוהר, גילי ורמוט, ג'ימי טורק (לקהל היותר וותיק), בוני גינצבורג, מאור בוזגלו ועוד.

דודו אוואט בתפקיד הפרשן באולפן ליגת האלופות בערוץ הספורט

אבל השיטה הזאת לא עובדת כמו שהתקשורת רצתה שתעבוד. ישנם ענפים שבהם ספורטאי עבר, לרוב בתור פרשן בשידור מסוים הוא הכרחי וחשוב, כמו למשל בשידורים והסיקורים של המשחקים האולימפיים, שבהם ישנם עשרות ענפים וקהל הצופים רוצה דמות שתסביר לו את הדברים שנעשים בענף הזה.

אבל, בענפים פופולריים יותר שבהם לקהל יש גם כלים אחרים על מנת להתעדכן ולראות ספורט, כמו למשל ברחבי האינטרנט בכלל ורשתות חברתיות בפרט, הצופים לא מחפשים את הדמות המוכרת הזאת, אלא דמות מקצועית שיוכל לחלוק את הידע שיש לו, להסביר לצופה או לקורא (באמצעות כתבה) את המהלכים השונים.

קהל הצופים כבר תקופה ארוכה מתחלק בין אלו שממשיכים לצרוך את התוכן בגופי תקשורת הספורט הגדולים לבין אלו שצורכים הכל דרך האינטרנט. שידורים חיים דרך קישורים כאלו ואחרים וסיקורים על הענפים, דרך הרשתות החברתיות עם ניתוחים וסטטיסטיקות שבהם כל קורא יוכל להשכיל וללמוד על הדבר. עם הזמן יותר ויותר צופים וקוראים מחפשים את הסיקור המקצועי ופחות את השם שעומד מאחורי הכתבה או בעמדת הפרשן בשידורים השונים.

אבי נמני (כדורגלן העבר) כותב טורי דעה שבועיים באתר one

התקשורת המסורתית עדיין מסרבת להכיר בעובדה שקהל האוהדים רוצה ומעדיף מקצועיות על פני כוכבים, על פני אנשים שנמצאים בעמדות האלו בגלל השם שלהם ומה הם עשו בענף ספורט שבו הם היו. אם ניקח שוב כדוגמא את ענף הכדורגל, דווקא לרוב במשחקים המרכזיים שבהם כל אוהד כדורגל צופה, גם אם הוא לא אוהד את הקבוצות ספציפיות, ערוצי השידור משבצים את כדורגלני העבר המפורסמים, שלא תורמים ידע חדש לאוהדים ובעיקר מורגשת מבוכה מסוימת.

זה גורם לכך שאוהדי הספורט מחפשים דרכים אחרות לצפות בשידור אחר או שלפעמים גם צופים במשחק בלי שמע, כלומר בלי ווליום בכלל. קהל הצופים מאבד את האמינות שלו בגופי תקשורת שבהם מועדפים השם ורמת הפרסום של ספורטאי העבר על פני עיתונאים מקצועיים (שכן יכולים להיות ספורטאי עבר) שהקהל יוכל ללמוד ולהשכיל ממנו תוך כדי השידור ובכך ימשיך לצפות בשידורים או לקרוא את התכנים בגוף השידור הזה.

הזווית הנוספת על יורו 2020

הזווית הנוספת על יורו 2020

צוות אולפן יורו 2020 בספורט 1

איגנסיו ברנבאום

יורו 2020 (אליפות אירופה) הוא אירוע הקיץ הגדול של הכדורגל האירופאי המתקיים פעם בארבע שנים בין החודשים יוני ליולי. הפעם, בעקבות המגיפה, העולם בכלל ועולם הספורט בפרט נעצרו לחלוטין וטורניר היורו נדחה בשנה אחת, ל2021. הציפייה הגדולה לקראת הטורניר, שבו כל נבחרות הכדורגל הטובות בעולם משתתפות, גורם לכל אוהדי הכדורגל לעצור את חייהם ולעקוב אחר הטורניר במשך כל התקופה. מיק פלג יצאה לברר באולפן יורו 2020 שהיה בערוץ ספורט 1, ששידר את כל משחקי הטורניר, כיצד התכוננו משתתפי האולפן לקראת המשחקים, מה היה מד הלחץ והאם יש הבדלים בין שידור אולפן לשידורים אחרים.

קונטרול אולפן היורו

לאורך כל הטורניר, השידורים התקיימו במתכונת משולבת של דיון מקצועי ומקיף על הנבחרות, שחקנים וכל מה שקורה במשחק עצמו וגם שילוב של קטעים הומוריסטים יותר, קלילים ובידוריים יותר, על מנת לבדר את הקהל. הכדורגל, שהוא כמובן חלק מענפי הספורט, חלק מתפקידיו הוא גם לבדר את הצופים, לכן בשידורי האולפן ביצעו את השילוב הזה מהערב הראשון של הטורניר ועד התוכנית האחרונה שסיכמה את משחק הגמר ואת אלופת אירופה החדשה.

"עברתי על כל נבחרת ונבחרת, שחקן – שחקן באופן מעמיק על מנת לדעת כמה שיותר. אבל בסוג ההכנות האלו, אני תמיד מנסה להביא סיפור או שניים מיוחדים על השחקנים בנבחרות השונות". אסף כהן, פרשן ספורט 1 שהשתתף באופן קבוע בשידורי אולפן יורו 2020, מספר על ההכנה שלו לשידורים הרבים בחודש היורו. הוא מוסיף, "יש הבדל ניכר בין שידור משחק רגיל לבין סוג השידורים האלו, בקבוצות לרוב אני מכיר את השחקנים ואת התוצאות שהם השיגו במהלך העונה, לעומת טורניר צפוף, חודש אחד שיכול לחולל בהרבה מאוד תחומים, למשל חברתיים, שינויים ותנודות רבות". 

כהן מספר שזה היה חודש אינטנסיבי מאוד, "לא הייתי הרבה בבית, הייתי עייף מאוד כי כל יום שידורים מתחיל מוקדם מאוד וצריך כל הזמן להתעדכן בחדשות ובנתונים החדשים". כהן מוסיף, " יש אדרנלין ויש כיף. אבל כשנהנים ממה שעושים, אין הרגשה שזה רק עבודה. אני הייתי צריך להישאר מרוכז ולהגיד את הדברים המעניינים מכל החדשות המתעדכנות, כדי לא להכביד על הצופה ולא לשעמם אותו".

אסף כהן פרשן ספורט 1 – צ'רלטון

"זה היה חודש אינטנסיבי מאוד, ללכת לישון מאוחר בלילה ולקום מוקדם לשידורים, אני אישית עם תינוק בן חודשיים שהוסיף לעומס בחודש הזה. בנוסף, יש גם אינטנסיביות מנטלית והרבה מאוד התרגשות". שרון דוידוביץ', מגיש שידורי אולפן היורו, מספר למיק פלג על ההרגשות ועל העבודה בחודש אליפות אירופה בכדורגל. ההכנה לשידור של דוידוביץ' הייתה שונה מאשר הפרשנים המשתתפים בשידורים, "אני מגיע לאולפן, שעתיים לפחות לפני שידור ועובר על האורחים והכתבות שיופיעו בתוכנית, איך יתנהל השידור". הוא מוסיף, שההכנה והידע לטורניר לא פוסח גם עליו, "ההכנה שלי היא במהלך השנה על השחקנים והנבחרות, אבל התפקיד שלי בתור מגיש לא דורש ממני להיכנס לעומק לכל מידע, אלא "להגיש" את הדברים לפרשנים שמשתתפים ולנהל את הדיון".

שידור אולפן יורו 2020 (משמאל לימין: שרון דוידוביץ', אסף כהן, אורי אוזן, רן בן שמעון ואיתי שכטר)

טורניר יורו 2020 נפתח בצורה מרשימה הן בטקס הפתיחה וגם במשחק הראשון של הטורניר. אבל, האירוע הגדול של האליפות, אירוע שקורה באופן מאוד נדיר, במיוחד על הבמה הגדולה. כריסטיאן אריקסן, שחקן נבחרת דנמרק, התמוטט על הדשא במהלך המשחק של נבחרתו נגד פינלנד. אלו היו דקות ארוכות מאוד של הלם, עצב ואי ידיעה במצבו של השחקן, זהו אירוע ששידורי ספורט לא מתמודדים איתו בדרך כלל.

"זאת הייתה חוויה שאקח איתי לכל החיים, חשבנו שהיורו עומד להסתיים בעקבות האירוע. כל החגיגה של הטורניר, שמתקיים אחרי שנת מגיפה, לא יוכל להתקיים נוכח האירוע הטרגי הזה". דוידוביץ' מספר על הרגעים הראשונים של השידור הזה. "בשידור האירוע שנכנסו לשידור של גל פתוח (כמו במקרים חריגים בשידורי החדשות), המטרה שלי הייתה קודם כל לנסות ולהרגיע את הצופים בבית, להישאר אופטימי ותת תקווה שאריקסן יהיה בסדר ולא משנה אם יפרוש, לא לתת לזה לעשות יותר מידי דרמה ממה שכבר קרה". הוא מרחיב, "זה היה כמו לשדר פיגוע טרור שקורה בשידור חי, אבל בשונה מהחדשות, שהדיווח מהשטח קורה כמה דקות ארוכות אחרי האירוע, כאן הכל מצולם ומתועד בשידור חי ואין את היכולת להתכונן לזה". דוידוביץ' מספר שהוא ניסה להיות כנה לאורך השידור ולאור התגובות של אחרי השידור, הוא אכן מרגיש שהצליח לעשות זאת. לבסוף, דוידוביץ' גם מותח ביקורת על שידורי החדשות בזמני חירום, "הלוואי שבחדשות היו משדרים אירועים כאלו בצורה יותר רגועה, בלי פאניקה מיותרת, עם יותר רכות וכנות שתופסים יותר את הקהל, לדעתי".

גם אשרת עיני, פרשנית ספורט 1, השתתפה בפאנל בשידורי אולפן יורו 2020 וסיכמה את החוויה שלה, "היה טורניר מעולה והייתה חוויה ממש טובה, עם הרבה סיפורים ספורטיביים ודרמטיים. הייתה גישה כיפית באולפן ואני שמחה שהצלחנו להעביר את התחושות האלה אל מעבר למסך".

רצפת אולפן היורו

אוהדי הספורט בדעות שונות על תקשורת הספורט בישראל

אוהדי הספורט בדעות שונות על תקשורת הספורט בישראל

אלירן שמע הכהן, אוהד הדוק של שחקני כדורגל ישראלים בחו"ל

ארבעה אוהדי ספורט שיתפו מה לדעתם היתרונות והחסרונות של תקשורת הספורט בישראל, ומה כדאי לעשות אחרת על מנת למשוך את צרכני הספורט

תקשורת הספורט בישראל בשנים האחרונות מסקרת את האירועים השונים דרך כל אמצעי המדיה הקיימים, משידורי ותוכניות טלוויזיה, עד לכתבות באינטרנט ופוסטים ברשתות החברתיות. אבל האם התקשורת עושה את כל הדרוש על מנת לרצות את הקהל שלה? ארבעה אוהדי ספורט ישבו עם מיקפלג והביעו את דעתם על התקשורת בארץ, איפה הם צורכים את הספורט, מה היו משפרים ומה היו משמרים בה.

גבי גוטקין, צופה כדורגל הדוק, סבור שהתקשורת צריכה לשמר את מאמציה להישאר מעודכנת בכל רגע נתון בענפים הרבים שאותם היא מסקרת – גם אם היא מתעדפת ענף אחד על האחר, תמיד יש ייצוג. גוטקין גם מציין שהפרשנים בשידורי הספורט מכניסים עניין בעזרת הידע שלהם, וטוען שהם "באמת מבינים את המתרחש במשחק וחולקים את הידע שלהם איתנו, קהל הצופים".

גבי גוטקין במשחקה של קבוצת הכדורגל מילאן באיטליה

דור רוזין העוקב אחרי כדורגל, כדורסל וגם ספורט מוטורי כמו פורמולה 1, מצד אחד מסכים עם דעתו של גוטקין בנוגע למאמצים של התקשורת להביא את כל העדכונים החמים, אולם מצד שני, לטענתו, תקשורת הספורט עוסקת בעיקר ברדיפה אחרי כותרות, ומתמקדת יותר בנושאים "הצהובים". "הייתי שמח לקרוא פחות כותרות עם מושגים מפוצצים כמו 'רעידת אדמה במכבי תל אביב', ויותר ידיעות אשר מסתמכות על מקורות מהימנים ושיש בהן תוכן שבאמת קשור לספורט", מרחיב רוזין.

דור רוזין במשחק באנגליה

אוהד נוסף, בשם ידין שוץ, שצופה בעיקר בכדורסל, ונמצא בדעה זהה לזו של רוזין, אף מרחיב ומציין שלא רק שהתקשורת בחלק גדול מהזמן מתעסקת בנושאים הפחות קשורים בספורט, היא גם נזהרת בביקורת אותה היא מעבירה. "התקשורת צריכה לעשות ביקורת עניינית ונשכנית יותר באירועים השונים ולא להיות בעלת אינטרס מסוים", טוען שוץ, שכתוצאה מכך בוחר לרוב לפנות למקורות אחרים, כמו אתרים בחו"ל, וזאת על מנת לקבל את המידע אותו הוא מחפש.

גוטקין, רוזין ושוץ הסכימו פה אחד וציינו שאת רוב הדיווחים והסיקורים על אירועי הספורט הם צורכים דרך הרשתות החברתיות ופחות דרך האתרים של הערוצים המרכזיים. וזאת הודות למהירות שבה עולים בהם פוסטים ועדכונים, ובעיקר בגלל התוכן, שלרוב הוא קצר וענייני. הם גם הודו שאחת הסיבות היחידות שהם נכנסים לאתרי הערוצים היא רק על מנת להתעדכן בתוצאות חיות כאשר אין באפשרותם לצפות במשחקים.

בשונה מהם, אלירן שמע הכהן, שעוקב בעיקר אחר שחקני הכדורגל הישראלים שמשחקים בחוץ לארץ, טען שהוא דווקא מתעדכן יותר דרך אתרי הערוצים, וזאת בעיקר הודות לתקצירים הרבים שהם מספקים ולזמינות שלהם. "באתרי הערוצים יש תקצירים רבים גם על המשחקים בארץ, גם על חלק רב מהליגות הבחירות באירופה, אך הדבר החשוב ביותר לדעתי, הוא התקצירים המורחבים שבהם מציגים את השחקנים הישראלים, ומדגישים את המהלכים הספציפיים שלהם", הוא מספר. שמע הכהן, התייחס גם לסוגיית שידורי המשחקים בערוצים, והדגיש ש"ערוצי הספורט השונים צריכים להשקיע יותר בבחירת המשחקים אותם הם משדרים, בזמן שיש כמה משחקים שמתנהלים במקביל". שמע הכהן אף נותן דוגמה,  ולדבריו, כאשר שודרו משחקי ליגת האלופות, באחד מערוצי הספורט, בחרו לשדר משחק של הקבוצה הצרפתית פ.ס.ז' כאשר היא שיחקה מול קבוצה יחסית חלשה ממנה ועקב מצב הנקודות למשחק כמעט ולא הייתה משמעות. ובאותו הזמן התקיים משחק בין מנצ'סטר יונייטד לר.ב. לייפציג, והמשחק הכריע מי תעלה לשלב הבא.

אוהדים במשחק כדורגל בארץ

כאמור, תקשורת הספורט מנסה להישאר עדכנית ורלוונטית בכמה שיותר ענפים, אך בגלל מידת הפופולריות של ענפים מרכזיים כמו כדורגל או כדורסל, היא נאלצת לוותר על ענפים אחרים תמורת סיקור מורחב של ענפים אלו. רוזין מתייחס לדבר ואומר שהוא "היה שמח לראות יותר שידורים של ישראלים בכל מיני ענפים אחרים ולא להיזכר בהם רק שהם זוכים במשהו, או כשהם מתחרים באירוע גדול כמו אולימפיאדה".

גם שמע הכהן הסכים עם הדברים של רוזין, וציין שאם הייתה לו האפשרות, הוא היה צופה ביותר ענפי ספורט שמשתתפים בהם ישראלים. בעוד שדעתם של גוטקין ושוץ היא שאם ענף ספורט מסוים לא היה פופולרי עד כה, אין צורך להוסיף את כמות השידורים, למעט אירועים או תחרויות חשובות, גם אם מדובר בישראלים שמשתתפים בהם.

תקשורת הספורט בישראל ממשיכה להתפתח בחלוף השנים, אבל היא לא חסינה מביקורת ומנקודות שעליה לשפר. אך יש לה גם לא מעט נקודות חיוביות שבהחלט גורמות לאוהדים להמשיך לצפות ולהתעדכן דרך גופי תקשורת הספורט השונים, ולהנות מהמגוון הרחב שיש לפניהם.

מתכוננים לשידור

מתכוננים לשידור

איך מתכונן השדר לשידור? מהם הנקודות שהוא צריך לעבור עליהם? איך הוא יכול לעניין את קהל הצופים וגם מה ההכנות הטכניות הדרושות לשידור? מיק פלג יצאה לבדוק

איגנסיו ברנבאום ודניס ביכלר

איך מתכונן השדר לשידור? מהם הנקודות שהוא צריך לעבור עליהם? איך הוא יכול לעניין את קהל הצופים וגם מה ההכנות הטכניות הדרושות לשידור? מיק פלג יצאה לבדוק

לכל אוהד ספורט, בכל גיל במהלך חייו, ראה לפחות שידור אחד של ענף ספורט שיכול להיות הכי פופולרי כמו כדורגל ועד ענפי ספורט יחידניים. עד לשעת השידור, נעשית עבודה והכנה מאחורי הקלעים כדי שהצופה בבית יקבל את החוויה הכי טובה מהשידור ומהמשחק בו הוא צופה.

מיק פלג התלוותה להכנות לשידור בערוצי ספורט 1, כאשר השדר דור הופמן מספר על הדברים והנקודות עליהם הוא עובר לקראת שידור המשחק מהליגה הארגנטינאית ב16:00 אחר הצהריים. הופמן בן 37, החל את דרכו בערוץ הספורט, בתור שדר קווים ואחרי 8 שנים עבר לעיתון "ישראל היום" בתור ראש דסק כדורגל עולמי. במקביל, הופמן החל לשדר משחקים בספורט 1, כאשר בגלל מוצאו של דור הופמן (נולד באקוודור, אך משפחתו מארגנטינה) הוא משדר בעיקר משחקי נבחרת ארגנטינה ובכלל נבחרות וקבוצות מדרום אמריקה.

ההכנה לשידור מצד השדר היא שונה מהצד הטכני של השידור, כאשר השדר מחפש את הסיפורים על כל שחקן ושחקן שצפוי להשתתף במשחק, על מנת למצוא את הדברים ה"פיקנטים" שיוכלו לעניין את קהל הצופים תוך כדי המשחק, כמובן שבמקביל למתרחש במשחק עצמו. בנוסף, השדר שלרוב מבצע את השידורים ביחד עם הפרשן, מחלק את ההכנה שלו גם לשיתוף הפעולה עם הפרשן שלצידו באותו השידור, כאשר שניהם מתרגלים את שמות השחקנים והקבוצות, לומדים את ההרכבים ושיטות המשחק של הקבוצות, כדי להיות בשליטה מלאה בכל הנעשה במשחק.

לצד הכנת השדר, מיק פלג בודקת את ההכנה הטכנית לשידור, כאשר בשונה מהכנת השדר, כאן יש סדר פעולות מובנה וברור שיש לבצע על מנת שהשידור יגיע בצורה הטובה ביותר לצופה בבית שמדליק את הטלוויזיה ורואה את השידור. התלוונו לעורך הטכני בספורט 1 שהוא אלעד שמשוביץ (הוא אחראי על הצד הטכני ועל כך שהשידור יגיע לצופה בבית בצורה הטובה ביותר), שבין היתר הוא גם עורך וידאו בערוץ ומכין תקצירים וקטעי ווידאו לשידורים השונים. ראשית, על מנת לבדוק את תמונת השידור, מתבצעת בערוץ קליטת לווין (רוב השידורים כיום מתבצעים על גבי לוויינים, המאפשרים לשדר מכל רחבי העולם). בשידורים, ישנה מורכבות מסוימת, היות ושידור המשחק מתבצע כ18,000 ק"מ ממדינת ישראל, לכן לקליטת השידור ישנם גם גיבויים של לוויינים נוספים. לאחר מכן, נעשית בדיקת שמע, גם מהמשחק עצמו וגם מהשדר והפרשן שהכל נשמע כשורה והכל עובד לפני שמתחיל השידור. שמשוביץ גם בודק את התחלת השידור ואת הפתיח שמכניס את הצופה בבית לשידור המשחק הספציפי.

ההצצה למאחורי שידור הספורט היה למשחק מהליגה הארגנטינאית, שזאת הליגה השנייה הכי גדולה בדרום אמריקה (אחרי הליגה הברזילאית). הופמן כאמור, הוא דרום אמריקאי, לכן יש לו היכרות נוספת עם הקבוצות והשחקנים. אבל בגלל שזאת ליגה שפחות מוכרת לצופה בבית, האתגר לעניין את הקהל הוא גדול יותר, "זה יותר קל כשזה מנצ'סטר יונייטד מול ליברפול, זה יותר כיף כשזה לאנוס מול באנפילד". בנוסף, פרשן המשחק הוא ארגנטינאי בעצמו, כך שההיכרות של השדר והפרשן היא המיטבית ביותר בשביל סוג השידורים האלו.

קסם הרדיו יישאר לעד בקרב קהל תקשורת הספורט בישראל

קסם הרדיו יישאר לעד בקרב קהל תקשורת הספורט בישראל

שרון ניסים, שדר ספורט 1 – צ'רלטון ומרצה במסלול רדיו במחלקה לתקשורת במכללת ספיר

כתבתו של שרון ניסים

אחד הזיכרונות שלי כילד, חובב ספורט, שהולך למשחקי כדורגל עם אבא שלו זה הרגע שבו מושמע ברדיו הצליל המסמן שיש גול באחד המגרשים האחרים בארץ. הרגע הזה שבו אתה כולך בלחץ האם הקבוצה שלך ספגה שער או אולי כבשה הוא רגע מלחיץ ביותר. השדר מתחיל את תיאור הגול , כולם מצטופפים סביב מקלט הרדיו כדי לשמוע מי לעזאזל מוביל.

דמיינו את התמונה הזו גם ביציע, 20 אנשים מצטופפים סביב ילד בן 10 שמחזיק טרנזיסטור שנאבק במזג האוויר כי לאפשר לנו להבין מי לעזאזל הבקיע שער. הרדיו במייטבו, מכשיר קטן, מלא כוח ועוצמה, מרתק אליו אלפים כדי לשמוע פיסת מידע קטנה, כזו שבעוד רגע תהפוך אותנו למאושרים או מתוסכלים.

הרדיו בימינו כבר לא יכול להיות כזה.

הוא איבד את היכולת להיות הראשון להודיע, הבלעדיות הזו שהייתה מקור הכוח שלו, אבדה וכבר לא תשוב להיות נחלתו הבלעדית. שני עשורים איבד הרדיו את הבכורה לאתרי האינטרנט.

שידור כדורגל בטלוויזיה, בין הגורמים לרדיו לאבד את היכולת שלו להיות ראשון

המהירות, הזמינות, כמות המידע הלא מוגבלת, בכל תחום בכל זמן , גרמה לתזוזה טקטונית אמיתית בעולם צריכת המידע העולמי, לא עוד היצמדות למכשיר רדיו, לסוללות חלשות, כדי לשמוע מה הצביעה גרמניה באו"ם בהצבעה על הקמת המדינה. התזוזה הטקטונית השפיעה גם על הגיליון המודפס שהפך עוד פחות רלוונטי, כי הרי מי צריך ובעיקר מי רוצה להמתין עד מחר כדי לשמוע מה קרה אתמול? זה הפך מגוחך.

התזוזה הפכה להיות משמעותית עוד יותר כשהרשתות החברתיות נכנסו לתמונה.

אז העוצמה של מהירות התגובה הפכה להיות עוד יותר מהירה, אפילו אתרי האינטרנט כבר התקשו לעמוד בקצב של הרשתות החברתיות, קבוצות חדשות בכל תחומי העניין נפתחו וכל צרכן יכל בכל שלב ביממה שנח לו לצרוך את מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה כמה שהוא רוצה.

שרון ניסים בתוכנית רדיו

והרדיו? צריך אותו? מי צריך אותו? מתי צריך אותו? השאלה הזו נשארה פתוחה.

הפסימיים סברו שסופו של הרדיו קרב.

אבל איכשהו הקסם של הרדיו סרב להעלם, במקום סגירת תחנות רדיו, ישראל התמלאה במגוון של תחנות רדיו, ומעל כולם הרדיו המדבר, TAKLING RADIO , הקסם האמיתי של הרדיו. כשאנחנו לבד באוטו, השקט הוא בלתי אפשרי, אנחנו רוצים לדבר, או לפחות להקשיב. האינטרנט לא יספק את הסחורה , הרשתות החברתיות ודאי שלא, והעיתון לא רלוונטי.

אז חוזרים למקורות חוזרים לקסם, חוזרים לדבר שאין לו תחליף.

אין ספק שזו רק דוגמא אחת, יש עוד שלל רגעים שבהם הרדיו מספק את הסחורה שאף אמצעי אחר לא יוכל לספק.

הקדמה, מהירות העברת המידע ובעיקר הזמינות הפכה את הרדיו לקצת פחות רלוונטי, כזה שצריך להמציא את עצמו מחדש שצריך להזכיר לכולם שהקסם שלו אמנם כבר לא כמו פעם, אבל הקסם שלו לא יאבד כנראה לעולם.

לקולות המוכרים לנו מהרדיו לא ימצא תחליף ולכן תמיד יהיה להם מקום וחלק בחיינו, פעם יותר ופעם פחות. אנשים הם שמרנים ואוהבים את המקום המוכר והידוע להם ולכן לרדיו תמיד יהיה מקום, כשאתה לבד באוטו, כשאתה חייל בבסיס, תמיד הרדיו ימצא את המקום שלו.

חשוב לציין שהתאמות לעידן משתנה הם הכרח, פודקאסטים, שידורים חוזרים ובעיקר גישה אל-זמנית לתכנים רלוונטים.