"רוב הזמן אני האישה היחידה בערוץ, בתוכנית או בפאנל": ריאיון עם הפרשנית אשרת עיני

"רוב הזמן אני האישה היחידה בערוץ, בתוכנית או בפאנל": ריאיון עם הפרשנית אשרת עיני

אשרת עיני, שחקנית ופרשנית כדורגל. (מתוך הפייסבוק של אשרת עיני)

דניס ביכלר

אשרת עיני, בת 37 אשר מתגוררת בכפר סבא, קריירת כדורגל ענפה. כיום היא משחקת בקבוצת אס"א תל אביב, ושימשה בעבר כקפטנית נבחרת ישראל. במהלך הקריירה שלה היא זכתה בתשעה אליפויות בליגה ועשרה גביעי מדינה. כיום היא משמשת כפרשנית כדורגל בערוצי הטלוויזיה, וביניהם ספורט 1 (בעברה הייתה גם בערוץ הספורט) וגם בתוכניות רדיו ופודקאסטים (הקימה גם את הפודקאסט "אחת על אחת").

אשרת עיני במדי נבחרת ישראל (צילום מסך מתוך אתר ההתאחדות)

רק לפני כחודשיים הכדורגלנית ופרשנית הכדורגל, עשתה שוב היסטוריה: היא הפכה לאישה הראשונה שפירשנה משחק של נבחרת ישראל בכדורגל. עיני משתפת את התחושות, " קודם כל זה היה כבוד גדול לפרשן את נבחרת ישראל. אני רוצה להאמין, וגם נאמר לי, שקיבלתי את התפקיד והאמון בזכות הידע והכישורים שלי ולא בזכות המגדר או סוג של אפליה מתקנת". זאת, לאחר שבטורניר הגדול האחרון – מונדיאל 2018 – הייתה לאישה הראשונה בתולדות שידורי הכדורגל בארץ שפרשנה משחק בשידור ישיר.

אשרת עיני והשדר רועי זריהן לפני שידור המשחק של נבחרת ישראל. צילום: כאן 11

נדמה שעיני, שהיא גם פעילה במאבק לשוויון מגדרי בכלל וקידום כדורגל נשים בפרט, מצליחה שוב לבעוט בתקרת הזכוכית בתקשורת הספורט בישראל – ולהוכיח שגם לנשים יש מקום בתחום. הפרשנית הייתה חלק משמעותי ביסוד תנועת "כדורגלניות עושות שינוי". הקבוצה פועלת לקידום כדורגל נשים ישראלי דרך פעולות שונות הכוללות מחאות ותביעות בבית משפט עד פנייה לבג"ץ כדי לקבל את הזכויות המגיעות לנשים בספורט בכלל ובכדורגל בפרט. בנוסף, עיני גם "שגרירת אתנה" לקידום ספורט הנשים בארץ, כדי לתת עוד אפשרויות לספורטאיות צעירות וגם לעורר מודעות בענפי הספורט השונים.

עיני אף השתתפה באופן כמעט קבוע בפאנל הפרשנים של אולפן יורו 2020 שהתרחש לפני כשלושה חודשים, פאנל שעד כה בכל הטורנירים הגדולים הנוכחות הנשית בו הייתה דלה מאוד, אם בכלל. כשנשאלה עיני כיצד היא מתארת את העבודה בתחום שבישראל נחשב גברי מאוד, השיבה: "לדבר ולהסביר על כדורגל הוא משהו מאוד טבעי עבורי, אז העבודה עצמה לא מרגישה לי מוזרה. אבל לסביבת העבודה כן יש השפעה". לדבריה, "מכיוון שמדובר בתחום שרובו ככולו גברי, אני יכולה להרגיש הכי טבעי ולדעת שהדעה שלי מוערכת – ואני יכולה גם להרגיש אאוטסיידרית וחריגה בנוף. רוב הזמן אני האישה היחידה בערוץ, בתוכנית או בפאנל שמדברת על הצד המקצועי של הכדורגל".

"אני יכולה להרגיש הכי טבעי, אבל זה תלוי בסביבת העבודה". צילום: אשרת עיני

מדוע את חושבת שאין מספיק נשים בעמדות שידור ופרשנות בארץ?

"הסיבה לכך נעוצה בזה שספורט עדיין נתפס כגברי בארץ, בטח ענפי ספורט הכדור. וככזה הוא לא רק נשלט על ידי גברים, אלא אישה שעוסקת בו יכול לעשות את זה רק כתחביב ולא להתמקצע. אם נחבר את כל הסטיגמות, המסקנה היא שדעתה והבנתה של אישה בענפי הכדור מוגבלת".

אשרת עיני, דמות חריגה בנוף. (מתוך שידור אולפן היורו בספורט 1)

מדוע לדעתך בחו"ל נפוץ יותר למצוא נשים בתקשורת הספורט?

"מדובר בפער תרבותי. הספורט בישראל נחשב לתת-תרבות, בעוד שבעולם הוא נחשב ערך עליון. יחד עם זאת, בחברה הישראלית נשים מודרות מהמרחב הציבורי – בכוונה ולא בכוונה. ובנוסף קיים גם הפן ההיסטורי: אין הרבה נשים שעסקו בספורט ואין ותק לספורט הנשים בארץ – למשל, כדורגל נשים בישראל קיים רק 23 שנים. לכן אנחנו עדיין לא רואים מספיק ספורטאיות שסיימו את הקריירה ועברו לתקשורת".

מה לדעתך צריך להשתנות כדי שהמצב יראה אחרת?

"המון, אבל קודם כל, שינוי תרבותי. צריך להפסיק עם ההסללה בבתי הספר ובשיעורי החינוך הגופני ולאפשר לכולם להתנסות בכל ענפי הספורט וגם להתפתח בחוגים וקבוצות מסודרות. צריך לשנות את התפישה התרבותית של ספורט וענפי הכדור בפרט, צריך לפנות לנשים בפרסומים שקשורים בספורט גם כצופות וגם כמשתתפות. וצריך להגדיל תקציבים ולשנות את חקיקה על מנת שנוכל להגיע לשוויון בנושא".

איך את מנסה לקדם את ספורט הנשים בארץ דרך תפקידיך השונים בתקשורת ?

"אני מקדמת את ספורט הנשים היכן שאני נמצאת – מאחורי הקלעים ובזמן שידור. למשל בתוכנית הספורט הדקה ה-90 של רדיו 90 יש פינה קבועה של דיווח תוצאות משחקי ליגת העל לנשים בכדורגל – משהו שלא היה מעולם – ויש מרואיינות שמגיעות להתארח. גם בערוץ ספורט 1 רכשו לא מזמן את זכויות השידור של הסופר ליג האנגלית וזו הייתה בעצם הפעם הראשונה שהליגה הזו שודרה בארץ. בנוסף, במהלך השידור והפרשנות אני מספקת דוגמאות של ספורטאיות וכדורגלניות – ולא רק כדורגלנים וספורטאים. אני גם משתמשת ברשתות החברתיות כדי לעדכן ולסקר את כדורגל הנשים בארץ ובעולם".

אשרת עיני מתכוננת לשידור. צילום: רותם דימור

מה היית ממליצה לנשים שמתעניינות בתקשורת ספורט, והיו רוצות לעסוק בכך? 

"פשוט ללכת על זה. יש היום כל כך הרבה דרכים וכל כך הרבה פלטפורמות לעסוק בסיקור ספורט שפשוט צריך להתחיל. אני ממליצה גם לתחזק משתמש ברשת החברתית שמתעסק בסיקור הנושא שמעניין אותן, וכמובן כל מי שצריכה עצה או עזרה אשמח לעזור".

אוהדי הספורט בדעות שונות על תקשורת הספורט בישראל

אוהדי הספורט בדעות שונות על תקשורת הספורט בישראל

אלירן שמע הכהן, אוהד הדוק של שחקני כדורגל ישראלים בחו"ל

ארבעה אוהדי ספורט שיתפו מה לדעתם היתרונות והחסרונות של תקשורת הספורט בישראל, ומה כדאי לעשות אחרת על מנת למשוך את צרכני הספורט

תקשורת הספורט בישראל בשנים האחרונות מסקרת את האירועים השונים דרך כל אמצעי המדיה הקיימים, משידורי ותוכניות טלוויזיה, עד לכתבות באינטרנט ופוסטים ברשתות החברתיות. אבל האם התקשורת עושה את כל הדרוש על מנת לרצות את הקהל שלה? ארבעה אוהדי ספורט ישבו עם מיקפלג והביעו את דעתם על התקשורת בארץ, איפה הם צורכים את הספורט, מה היו משפרים ומה היו משמרים בה.

גבי גוטקין, צופה כדורגל הדוק, סבור שהתקשורת צריכה לשמר את מאמציה להישאר מעודכנת בכל רגע נתון בענפים הרבים שאותם היא מסקרת – גם אם היא מתעדפת ענף אחד על האחר, תמיד יש ייצוג. גוטקין גם מציין שהפרשנים בשידורי הספורט מכניסים עניין בעזרת הידע שלהם, וטוען שהם "באמת מבינים את המתרחש במשחק וחולקים את הידע שלהם איתנו, קהל הצופים".

גבי גוטקין במשחקה של קבוצת הכדורגל מילאן באיטליה

דור רוזין העוקב אחרי כדורגל, כדורסל וגם ספורט מוטורי כמו פורמולה 1, מצד אחד מסכים עם דעתו של גוטקין בנוגע למאמצים של התקשורת להביא את כל העדכונים החמים, אולם מצד שני, לטענתו, תקשורת הספורט עוסקת בעיקר ברדיפה אחרי כותרות, ומתמקדת יותר בנושאים "הצהובים". "הייתי שמח לקרוא פחות כותרות עם מושגים מפוצצים כמו 'רעידת אדמה במכבי תל אביב', ויותר ידיעות אשר מסתמכות על מקורות מהימנים ושיש בהן תוכן שבאמת קשור לספורט", מרחיב רוזין.

דור רוזין במשחק באנגליה

אוהד נוסף, בשם ידין שוץ, שצופה בעיקר בכדורסל, ונמצא בדעה זהה לזו של רוזין, אף מרחיב ומציין שלא רק שהתקשורת בחלק גדול מהזמן מתעסקת בנושאים הפחות קשורים בספורט, היא גם נזהרת בביקורת אותה היא מעבירה. "התקשורת צריכה לעשות ביקורת עניינית ונשכנית יותר באירועים השונים ולא להיות בעלת אינטרס מסוים", טוען שוץ, שכתוצאה מכך בוחר לרוב לפנות למקורות אחרים, כמו אתרים בחו"ל, וזאת על מנת לקבל את המידע אותו הוא מחפש.

גוטקין, רוזין ושוץ הסכימו פה אחד וציינו שאת רוב הדיווחים והסיקורים על אירועי הספורט הם צורכים דרך הרשתות החברתיות ופחות דרך האתרים של הערוצים המרכזיים. וזאת הודות למהירות שבה עולים בהם פוסטים ועדכונים, ובעיקר בגלל התוכן, שלרוב הוא קצר וענייני. הם גם הודו שאחת הסיבות היחידות שהם נכנסים לאתרי הערוצים היא רק על מנת להתעדכן בתוצאות חיות כאשר אין באפשרותם לצפות במשחקים.

בשונה מהם, אלירן שמע הכהן, שעוקב בעיקר אחר שחקני הכדורגל הישראלים שמשחקים בחוץ לארץ, טען שהוא דווקא מתעדכן יותר דרך אתרי הערוצים, וזאת בעיקר הודות לתקצירים הרבים שהם מספקים ולזמינות שלהם. "באתרי הערוצים יש תקצירים רבים גם על המשחקים בארץ, גם על חלק רב מהליגות הבחירות באירופה, אך הדבר החשוב ביותר לדעתי, הוא התקצירים המורחבים שבהם מציגים את השחקנים הישראלים, ומדגישים את המהלכים הספציפיים שלהם", הוא מספר. שמע הכהן, התייחס גם לסוגיית שידורי המשחקים בערוצים, והדגיש ש"ערוצי הספורט השונים צריכים להשקיע יותר בבחירת המשחקים אותם הם משדרים, בזמן שיש כמה משחקים שמתנהלים במקביל". שמע הכהן אף נותן דוגמה,  ולדבריו, כאשר שודרו משחקי ליגת האלופות, באחד מערוצי הספורט, בחרו לשדר משחק של הקבוצה הצרפתית פ.ס.ז' כאשר היא שיחקה מול קבוצה יחסית חלשה ממנה ועקב מצב הנקודות למשחק כמעט ולא הייתה משמעות. ובאותו הזמן התקיים משחק בין מנצ'סטר יונייטד לר.ב. לייפציג, והמשחק הכריע מי תעלה לשלב הבא.

אוהדים במשחק כדורגל בארץ

כאמור, תקשורת הספורט מנסה להישאר עדכנית ורלוונטית בכמה שיותר ענפים, אך בגלל מידת הפופולריות של ענפים מרכזיים כמו כדורגל או כדורסל, היא נאלצת לוותר על ענפים אחרים תמורת סיקור מורחב של ענפים אלו. רוזין מתייחס לדבר ואומר שהוא "היה שמח לראות יותר שידורים של ישראלים בכל מיני ענפים אחרים ולא להיזכר בהם רק שהם זוכים במשהו, או כשהם מתחרים באירוע גדול כמו אולימפיאדה".

גם שמע הכהן הסכים עם הדברים של רוזין, וציין שאם הייתה לו האפשרות, הוא היה צופה ביותר ענפי ספורט שמשתתפים בהם ישראלים. בעוד שדעתם של גוטקין ושוץ היא שאם ענף ספורט מסוים לא היה פופולרי עד כה, אין צורך להוסיף את כמות השידורים, למעט אירועים או תחרויות חשובות, גם אם מדובר בישראלים שמשתתפים בהם.

תקשורת הספורט בישראל ממשיכה להתפתח בחלוף השנים, אבל היא לא חסינה מביקורת ומנקודות שעליה לשפר. אך יש לה גם לא מעט נקודות חיוביות שבהחלט גורמות לאוהדים להמשיך לצפות ולהתעדכן דרך גופי תקשורת הספורט השונים, ולהנות מהמגוון הרחב שיש לפניהם.

תקשורת הספורט בישראל בשנת 2021 שייכת לשלושה אנשים

בעלי גופי תקשורת הספורט בישראל (מימין לשמאל – אביב גלעדי, נוני מוזס ואלי עזור)

איגנסיו ברנבאום ודניס ביכלר

אנחנו מוצפים בשידורי ספורט מכל עבר ובכל מדיה – אבל כשממפים את הבעלויות מגלים ריכוזיות גם בענף תקשורת הספורט. אתר "מיק פלג" מציג את מפת תקשורת הספורט בישראל, ועושה סדר בבעלי הכוח

ביחס לגודלה ולכמות האוכלוסייה שבישראל, תקשורת הספורט בארץ נחשבת למגוונת ורחבה. עיקרה מורכב  משלושה גופי שידור: "ערוץ הספורט", ערוצי "צ'רלטון" וערוצי "ONE", שכל אחד מהם, חוץ מהערוצים בטלוויזיה, יש גם אתר אינטרנט שמסקר ומעדכן על המתרחש בעולם הספורט ואמצעי תקשורת אחרים כגון רדיו ואפליקציה. בנוסף לכך, חוץ מגופי תקשורת הספורט המובהקים, בישראל יש גם לא מעט אתרי חדשות הסוקרים אירועים שונים במדורי הספורט שלהם, כמו למשל YNET, וואלה!, ישראל היום, הארץ ועוד. יחד עם זאת, גם ערוץ ציבורי כמו "כאן 11", או ערוצים מסחריים כמו "קשת 12" או "רשת 13" נוהגים מדי פעם לשדר שידורי ספורט, ובאתרים שלהם לרוב עולים תכנים מגופי תקשורת הספורט המובהקים כתוצאה משיתוף הפעולה ביניהם.

בעקבות זאת, אנחנו כאן ב"מיק פלג", ערכנו תחקיר, על מנת להציג תחת מי פועלים גופי השידור והסיקור השונים, ומי מהם פועלים תחת אותם בעלי הכוח נכון לשנת 2021.

ערוץ הספורט – חברת RGE:

לוגו ערוץ הספורט   קבוצת RGE

קבוצת RGE הוקמה בשנת 1999, כאשר בעלי החברה הם משפחת רקנאטי, לן בלווטניק ואביב גלעדי. בנוסף לערוץ הספורט,  לקבוצה יש גם בעלות על ערוצים אחרים בתקשורת: 

  • ערוץ 13 (ביחד עם רשת מדיה)
  • ערוץ הכנסת
  • ערוץ הילדים, ערוץ לוגי
  • שירות הסטרימינג, BIGI
  • בעבר הפעילה את ערוץ 10 וערוץ 8

ערוץ הספורט החל את שידוריו במרץ 1990, והוא הערוץ הוותיק ביותר בישראל בתחום הספורט. הערוץ במתכונתו הנוכחית מורכב משישה ערוצי טלוויזיה: ספורט 5, ספורט 5+, ספורט 5 גולד ספורט 5 לייב, ספורט 5 סטארס וספורט 5 4K. יש לציין כי רק שניים מהערוצים הם ללא תשלום (ספורט 5, ספורט 5+), כאשר ערוץ אחד גם פתוח לכל הצופים במנויים השונים (yes, הוט, סלקום tv ופרטנר tv), והוא מחויב לשדר אירועי ספורט מרכזיים בערוץ הפתוח (ללא תשלום).

לצד השידורים הישירים בערוצים השונים, הערוצים כוללים תוכניות אולפן רבות שמשודרות לאורך כל היום, ומהדורות של חדשות הספורט שמסקרות את המתרחש ביום יום. בנוסף, לערוץ הספורט יש אתר אינטרנט שבו ניתן להתעדכן בכל התוצאות והחדשות, פודקאסטים ורדיו שדנים בנושאים שונים שעומדים על סדר היום בעולם הספורט ואפליקציה מתעדכנת עם שידורים חיים, תקצירים, כתבות, טבלאות ותוצאות.

השידורים בערוץ הספורט מתחלקים בעיקר בין שידורי ספורט ישראלים ושידורי ספורט מהעולם:

שידורי ספורט ישראלים שידורי ספורט מהעולם
חלק משידורי ליגת העל בכדורגל, ליגת הנוער בכדורגלטורניר ליגת האלופות בכדורגל (גביע אירופה), אחד מהשידורים המרכזיים של הערוץ
הליגה לאומית, גביע המדינה וליגות נמוכות בכדורגלליגות כדורגל: צרפת, אוקראינה (בעקבות הכדורגלן הישראלי, מנור סולומון), יפן, אוסטריה וסקוטלנד
ליגת העל, גביע המדינה והליגה הלאומית בכדורסל (גברים ונשים)יורוליג וליגת האלופות של פיב"א בכדורסל (גם משחקים של קבוצות ישראליות)
ליגת העל וגביע המדינה בכדורידליגת הNBA האמריקאית, כולל אתר רשמי בתוך אתר ערוץ הספורט
ליגת העל בכדורעף (גברים ונשים)טורנירי טניס שונים, ביניהם גם טורניר הטניס היוקרתי, ווימבלדון.
הליגה הישראלית בכדורגל חופיםספורט מוטורי: פורמולה 1, מוטו GP ועוד
בנוסף גם תחרויות מגוונת של ספורט יחידני וקבוצתי שמשתתפים ספורטאים ישראלים: ג'ודו, התעמלות אומנותית, אתלטיקה ועוד.

חלוקת העדיפויות והשידורים בערוץ הספורט דוגלת בשידורים של ספורט ישראלי וספורטאים ישראלים בענפים השונים. זהו ערוץ הספורט היחיד שמכיל את כל זכויות השידור האלו, ודוגל בגישה של ייצוג ספורט ישראלי (גם באתר האינטרנט, על שלל הקטגוריות השונות). כך למשל, בקיץ האחרון,  בזמן שהתקיימה האולימפיאדה בטוקיו, ערוץ הספורט נתן עדיפות לתחרויות בהן השתתפו ישראלים על פני שידורים של ענפים פופולאריים יותר שהתקיימו במקביל.

יש לציין שבחודשים האחרונים מתבצעים תהליכים לרכישת 49% מקבוצת RGE, הכוללים כאמור גם את ערוצי הספורט. עסקה זאת תלויה עדיין באישור הרשויות. 

צ'רלטון – ספורט 1:

איש העסקים אלי עזור הוא הבעלים של ערוצי ספורט 1 ושלל גופי שידור אחרים בתקשורת כמו: וואלה!, מעריב, רדיו 103 fm ועוד. עזור החל את דרכו בעולם התקשרות כאשר הצטרף לצוות כתבי הספורט של עיתון "חדשות", לאחר ההיכרות שהייתה לו עם עורך מדור הספורט באותו עיתון, פיני זהבי.

בהמשך, בסוף שנות ה-90, הקימו אלי עזור ופיני זהבי את ערוצי צ'רלטון, המוכרים גם כ"ספורט "1. זהו ערוץ השני בישראל שהוקם העוסק בספורט, אחרי "ערוץ הספורט", והוא מפעיל כיום חמישה ערוצים: ספורט 1, ספורט 1HD, ספורט 2, ספורט 3 וספורט 4. לצ'רלטון יש גם אתר אינטרנט שנקרא "ספורט 1" ובו ניתן למצוא חדשות, תוצאות ועדכונים על עולם הספורט בארץ ובחו"ל. בנוסף, קיימת אפליקציה ייעודית המאפשרת לראות שידורים בודדים גם באמצעות הרשת בחו"ל.\

בשידורים של ערוצי "ספורט 1" יש העדפה ברורה לתוכן מהעולם על פני תוכן ישראלי, כפי שניתן לראות בחלוקה הבאה:

שידורי ספורט ישראליםשידורי ספורט מהעולם
חלק ממשחקי ליגת העל בכדורגל (בעלי זכויות השידור)ליגות כדורגל: אנגליה, גרמניה, פורטוגל, בלגיה, הולנד, טורקיה, ארגנטינה, MLS, ליגת האלופות של אסיה, ליגה אירופית, גביע הליברטדורס וסודאמריקנה (דרום אמריקה), ליגה איטלקית בחלוקה עם ערוץ one
משחקים בודדים של נבחרת ישראל בכדורידליגות כדורסל: ספרד, טורקיה ויוון
משחקים בודדים משלבי המוקדמות של הקבוצות הישראליות באירופהכדוריד: הליגה הגרמנית וליגת האלופות בכדוריד (בנוסף גם אליפויות אירופה ועולם בכדוריד)
משחקים של הליגיונרים הישראלים (שחקני כדורגל ישראלים, שמשחקים בחו"ל)טורנירי טניס שונים (גברים ונשים)
ספורט מוטורי: נסקאר האמריקאי ואליפות העולם בראלי
ליגת היהלום באתלטיקה

נוסף על כך, בקיץ האחרון ערוצי "ספורט 1" שידרו את אליפות אירופה לנבחרות בכדורגל (חלק מהשידורים נמכרו "לקבוצת RGE", מה שמעיד על שיתופי פעולה ביניהם) וגם אליפות דרום אמריקה לנבחרות בכדורגל.

בשונה מהאתר, שבו ניתן למצוא לא מעט חדשות ועדכונים על ענפי ספורט בישראל, ערוצי "ספורט 1" בוחרים להתמקד בעיקר בלספק שידורים ישירים מהעולם לאורך כל היום (לרוב מענף הכדורגל), כך שגם כמעט ואין תוכניות אולפן ופאנלים בערוצים השונים. עקב כך, ההבדלים בין "ערוץ הספורט", "לספורט 1", מתבטאים בעיקר בגיוון וכמות השידורים הישירים.

הבדל משמעותי נוסף, הוא שערוצי "ספורט 1" בתשלום חודשי, כלומר נחשבים ערוצי פרימיום, ובשונה מ"ערוץ הספורט", אין להם אף לא ערוץ אחד פתוח בחינם. לכן, גם הכוח הכספי לקניית זכויות השידור על מגוון שידורים בחו"ל היא רבה יותר בערוצי "ספורט 1" כתוצאה מההכנסות.

ערוץ ואתר ONE:

אתר "ONE" הוקם בשנת 1999 על ידי אודי מילנר וגיל מקנין. האתר הוקם במטרה לסקר את התוכנית של יורם ארבל, "הדקה ה-91", ששודרה אז בערוץ 2,  ועסקה בסיכום המחזור בליגת העל בכדורגל בישראל. בשנת 2000, אחרי שאתרים רבים נסגרו, אתר "ONE" נשאר פעיל בזכות רכישה של חלק מזכויות האתר על ידי חברת הכבלים טלעד. משנת 2007 ועד היום, האתר נרכש על ידי קבוצת ידיעות אחרונות ונוני מוזס, העומד בראשה.

האתר, נחשב לאתר השני בגודלו בישראל, אחרי אתר "ערוץ הספורט" בסיקור ענפי הספורט השונים. בנוסף, בעקבות הרכישה של קבוצות ידיעות אחרונות, באותה שנה, עלתה לאוויר תוכנית רדיו מטעם גוף התקשורת "ONE", וכיום היא משודרת במגוון תחנות הרדיו האזוריות (רדיו תל אביב, חיפה, אשקלון, אשדוד וכו'). כעבור 4 שנים, בשנת 2011, ערוץ הטלוויזיה של אתר "ONE" החל את שידוריו, ונפתחו שני ערוצים: ONE ו-ONE HD באפיקים השונים.

לערוץ "ONE", בשונה מהמתחרים שלו, יש זכויות שידור לשתי ליגות כדורגל בלבד: הליגה הספרדית והליגה האיטלקית (בחלוקה עם צ'רלטון – ספורט 1). יחד עם זאת, הערוץ, לא באופן קבוע, משדר משחקים בודדים מליגת על לתיכונים בכדורסל בישראל, וליגת הכדורסל למכללות בארצות הברית. היתרון המובהק שיש ל"one" על המתחרים, הוא שמדובר בערוץ פתוח בכלל חברות הכבלים והאינטרנט, ומכיוון שהוא משדר דברים בודדים, בעיקר בענף הכדורגל, כאמור, הוא משדר את מלוא התכנים שיש לליגות להציע. 

חוץ משלושת גופי השידור המשדרים רק תכני ספורט, לשידורי הספורט התווספו גם הערוצים המרכזיים במדינה (כאן 11, ערוץ 12 וערוץ 13), והם משדרים משחקים מרכזיים, כמו למשל משחקי גמר בכדורגל מטורנירים לנבחרות וקבוצות, או את משחקי נבחרת ישראל. יחד עם זאת, ישנם גם  גופי תקשורת כמו "ישראל היום" בבעלות שלדון אלדסון, ו"הארץ" בבעלות משפחת שוקן שבבעלותו גם גופי תקשורת אחרים כמו דה מארקר, עיתון העיר ועוד. ושני העיתונים מכילים בתוכם מדורי ספורט עצמאיים, אשר אינם נמצאים בשיתוף פעולה עם ערוצי ספורט.

בראיון שנערך עם אבי מלר, עיתונאי, שדרן ופרשן ותיק ב"ערוץ הספורט", שאלנו אותו האם לדעתו יש מספיק גופי שידור וסיקור בתקשורת הספורט בישראל, והוא השיב: "ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם ביחס לאוכלוסייה בסיקור ושידורי ספורט". מלר המשיך וציין, "יש כיום 10 ערוצים (משלושה גופי שידור) שמשדרים תכני ספורט 24 שעות ביממה. וישראל היא בין המובילות בעולם בסיקור ליגות כדורגל שונות, בין 16-20 ליגות שמשודרות באופן ישיר ומסוקרות ביום יום". 

מלר ממשיך ומספר ש"ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם ביחס לאוכלוסייה, בצריכת תקשורת ספורט בטלוויזיה. אם אדם ירצה לצרוך את כל התכנים שהתקשורת מספקת לו, גם בטלוויזיה, גם בעיתונות הכתובה וגם ברדיו, הוא יצטרך אפילו 25 שעות ביממה". ולכן,לטענתו מצב תקשורת הספורט בישראל לא טוב, מכיוון שיחסית למדינה קטנה כמו ישראל, יש יותר מידי סיקורים ושידורים וזה עלול לפגוע בצרכנים. "יש יותר מידי סיקור והצופה מאבד את עצמו בין שלל השידורים והסיקורים, וקשה מאוד לעקוב אחרי הכל", אומר מלר.

למרות הסיקור הרחב בענפי הכדורגל והכדורסל בעיקר, ישנו גם סיקור לענפי ספורט אחרים (כמו משחקי כדור שונים – כדורעף, כדוריד טניס וכו') וגם ענפים אולימפיים כמו ג'ודו שמאוד מצליח במדינה. אך למרות זאת, עדיין הביקוש לשידורים האלו הוא נמוך ובגדר מיעוט ביחס לרייטינג הכדורגל והכדורסל. לכן, מעט השידורים של הענפים האלו נובעים מכך שאין דרישה לשידורים האלו מצד הצופים. "מעשית, אין דרישה כל כך לסיקור רחב יותר של ענפים אחרים שהם לא כדורגל וכדורסל", קובע מלר.